אם יש דבר אחד שכולנו אוהבים להודות בכשלונו - זו ההסברה הישראלית.
ל״הסברה״ אין אבא ואין אמא. תודו שזה נעים להתפלש בכישלון קולקטיבי. במיוחד שסוף סוף אנחנו מסכימים על משהו - אז ככה לנטוש אותו, מוש חראם.
וברצינות, אם באמת רוצים להתמודד עם שאלת ההסברה הישראלית - ראוי שהנושא יקבל ניתוח מקצועי. בשורות הבאות אנסה לספק לכם דעה אחרת לחלוטין, כזו שסביר שמעולם לא הוצגה לכם. אולי אתרום במשהו להסטת הדיון השטוח באולפנים למקום קונסטרוקטיבי יותר:
1. לא באמת נכשלנו בהסברה. אי אפשר להיכשל במשהו שנועד לכישלון מלכתחילה. הסברה, תודעה, יחסי ציבור, השפעה או כל מינוח שתבחרו חייב להישען על היגיון מסויים (נגיע לזה בהמשך).
2. בכדי להצליח בהסברה חייבים פ ר ס פ ק ט י ב ה. הכוונה בפרספקטיבה היא היכולת לצאת מנעליך ולהיכנס לנעליו של יעד ההשפעה - ומשם לראות את המגרש.
3. בואו נחבר עכשיו את סעיפים 1 ו-2: אנחנו מתקשים להבין מדוע צעיר אמריקני בפנסלבניה שעונה לשם ביל, מעדיף את החמאס על פני מדינת ישראל. ניכנס רגע לנעליו של ביל וננסה להבין את ההיגיון שמניע אותו: לישראל יש מטוסים, טנקים, רחפנים התקפיים, טכנולוגיה, יחידות עילית וספינות טילים אשר כל אלה יחדיו חותכים את עזה לרצועות דקות. ״ומה זו עזה אם לא אדמה אומללה בה חיים שני מיליון פליטים עם ארגון המבקש את שחרור פלסטין״, חושב ביל שלנו.
4. לפי ההגיון של ביל מפנסילבניה, ישראל היא סופר מעצמה, יש לה פצצות אטום ויש לה את ארה״ב והיא לעולם לא תושמד.
5. נמשיך עם ביל: ״ומה שקרה לישראלים באוקטובר זה נורא אבל הם נקמו בהם בגדול ואולי יותר מידי, אז ראוי שיפסיקו את המלחמה״ אומר לעצמו הצעיר מפנסילביה. בעודו אומר זאת הוא משתף הפצצת בית בעזה וכותב באנגלית: "stop killing innocents".
6. הנה נולד עוד פוסט נגדנו ובמקרה נעה תשבי רואה אותו - ונותנת תגובה ציונית הולמת. אבל איזו אכזבה כשמתברר שהוא אינו מוריד את הפוסט, אלא תוקף את גברת תישבי. עוד כישלון הסברתי. האומנם?
7. אי אפשר להסתיר את עוצמתה של ישראל והיותה מעצמה אזורית קטלנית. אי אפשר גם לשכנע שאנו דוד הקטן מול הפלסטינאים - ״תסמונת דוד״ דופקת אותנו כל פעם מחדש.
8. עכשיו נרד לגוף העניין. כדי לנצח בהסברה העולמית, אותה מניעים ומתדלקים צעירים, ישויות פרוגרסיביות, מתקפות בוטים ותעמולה של מדיניות עויינות - אנחנו צריכים להיות חלשים. כלומר, להיות מובסים ומנוצחים על אמת. אם ה-7 באוקטובר לא היה קורה רק בעוטף אלא בכלל מדינת ישראל, אם היו לנו 100 אלף אבדות, אם ישראל הייתה נכבשת ואם מיליון ישראלים היו מבקשים מקלט הומניטרי במדינות אחרות - היינו מנצחים בענק בהסברה העולמית. כולם היו עומדים לצידנו, מריעים לנו, מרחמים עלינו, משתפים פוסט עלינו וממשיכים לארוחת הבוקר שלהם. זה מה שקרה לאוקראינה.
9. לנצח בהסברה העולמית = להפסיד את החיים שלך.
10. בואו נשתחרר מהפנטזיה הזאת. בואו נתרכז בלשווק את עוצמתנו ולא את חולשותינו. בואו נסביר לעולם שאסור לאף אחד להתעסק עם יהודים ששרדו שואה. שלעולם לא נחזיר עין תחת עין אלא את כל האברים תחת עין. שלעולם לא ניתן לאף ישראלי להישרט.
11. מופעי הבכיינות והנהי שמנסים לעשות סימטריה עם הסבל העזתי, נדונו לכישלון.
12. תדמית של מדינה דמוקרטית, חזקה וקטלנית, תואמת הרבה יותר את המציאות, הגם שנכון לנו לשדר אותה לעולם ולאוייבנו. אף אחד לא מתעסק עם הבריון השכונתי.
13. אם כבר יש כשלון תדמיתי לישראל הוא נעוץ בעובדה שאנו נתפסים מפולגים, חלשים, חוששים מעימותים ועסוקים בסדר יום איזוטרי.
14. עכשיו קחו את זה ונסו לעשות את הדבר הנכון למדינת ישראל.
